החלטה בתיק בש"א 4280/07

1.         מבוא

1.1       לפני בקשה ליתן צו מניעה המורה על עיכוב הליכים בתיק הוצאה לפועל, שעניינו מימוש משכנתא הרשומה לטובת המשיב, (להלן: "הבנק"), לגבי בית מגורים, צמוד קרקע במושב בניה (להלן: "הבית"), שהזכויות בו מוקנות למבקשים.

1.2       הבקשה הוגשה במעמד צד אחד, והיא נלווית לתובענה בדרך של המרצת פתיחה בה עתרו המבקשים למתן פסק דין המצהיר כי המשכנתא בטלה ו/או מבוטלת לחילופין, אינה ניתנת לביצוע ולחילופי חילופין כפופה להגנת הדייר כקבוע בחוק הגנת הדייר בסעיף 38 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

2.         תמצית העובדות הדרושות לעניין:

2.1       המבקש 2, (להלן: "המבקש") ביחד עם חתנו מר פרסר (להלן: "החתן") הם בעלי המניות בשווה של חברת מגדליה בע"מ (להלן: "החברה"), אשר עיסוקה העיקרי  בבניה.

2.2       החברה ניהלה חשבון בבנק אצל המשיב, וניתנו לה אשראיים שונים לצורך פעילותה.

2.3       במסגרת הבטוחות להבטחת האשראים, המבקש כמו גם החתן, ערבו לכלל התחייבות החברה לבנק. בנוסף, שיעבדו המבקשים את הבית לטובת הבנק, במשכנתא בדרגה ראשונה, אשר נרשמה בפנקס רשום במקרקעין ביום 8.11.04 (להלן: "המשכנתא").

2.4       הבית בנוי על מגרש בשטח של 495 מ"ר (חלקה 78 בגוש 5020), ונמצא באזור בהרחבה של מושב בניה. המבקשים עצמם בגילאי 76 ו-77 מתגוררים מזה עשרות שנים בבית אחר, נחלה מס' 11, אשר עליה בנוי בית נוסף (להלן: "הנחלה") . המבקשים העבירו ללא תמורה את זכויותיהם בנחלה לבתם וחתנם. הבית מושכר לאחרים, נבנה בשנים האחרונות והמבקשים מעולם לא גרו בו.

2.5       החברה לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הבנק ולפיכך נקט הבנק בהליכים למימוש השעבוד השוטף בתיק פש"ר (ת.א.) 1986/05. לאחר דיון והתנגדות, קיבל בית המשפט (כב' השופטת קרת-מאיר), את עמדת הבנק ובהחלטה מיום 19.7.06 מונה המשיב 2, עו"ד ארז אהרוני, כונס נכסים לחברה. על ההחלטה הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

זהו רק אחד חלק ההליכים מיני רבים אשר התנהלו בין הצדדים, ולא ראיתי צורך לעניין ההחלטה שלפני לפרט את כולם. במסגרת זו אוסיף כי החברה הגישה תביעה נגד הבנק בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר הבקשה לעכב את ההליכים נגדה נדחתה. עוד הוגשה בקשה למימוש דירת המגורים בבעלות החתן ביישוב בני עיש, כאשר רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, שהגיש החתן, נדחתה ע"י בית המשפט המחוזי. בכלל זה נדחתה בקשת רשות להגן שהגישו המבקש והחתן בתביעת הבנק נגדם, בבית משפט השלום בתל אביב יפו.

2.6       הבנק נקט בהליכי מימוש המשכנתא בתיק הוצאה לפועל 01-54135-6. המבקשים הגישו ביום 17.8.06 בקשה לפי סעיף 81ב'(1)(ב)(3) לחוק הוצאה לפועל התשכ"ז-1967 לפיה התבקשה מכירת הבית על ידם ולעכב את מימוש המכירה (להלן: "הבקשה למכירה עצמית"). בחלוף המועד, ביום 3.12.06, ניתנה החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, הממנה את עו"ד ארז אהרוני ככונס נכסים למכירת הבית. ההחלטה נמסרה למבקשים ביום 11.12.06.

2.7       ביום 13.2.07 הוגשה הבקשה נשוא החלטתי וזאת שעה שנקבע מועד פינוי מהנכס ליום 18.3.07.

3.         עמדת המבקשים בקצירת האומר

      לעמדת המבקשים, הבנק לא קיים את חובותיו על פי דין והתרשל כלפיהם, וזאת בין היתר בעניינים הבאים: לא גילה להם שחוב החברה בעת חתימת מסמכי המשכנתא הסתכם בסך של  כ-5 מיליון ש"ח וכי אין לחברה יכולת ממשית לפרוע את החוב, זאת בין היתר בהסתמך על חוות דעת כלכלית שהייתה בידי הבנק בהקשר זה. בנוסף, הבנק לא טרח להזהיר את המבקשים כי בדעתו לפעול למימוש המשכנתא וכי הם עלולים למצוא עצמם ללא קורת גג סמוך לאחר חתימת המשכנתא.

      בפי המבקשים טענות גם באשר לעצם מסמכי המשכנתא, ובכלל זה שהם לא נחתמו לפני עו"ד יעקובוביץ מטעם הבנק, שהינו הנחזה להיות מי שאימת את חתימתם על שטר המשכנתא. לדבריהם, הם לא קיבלו מעו"ד יעקבוביץ כל הסבר על מהות העיסקה, תוצאותיה והשלכותיה לגבי זכויותיהם. השטר נחתם, לטענתם, לבקשת חתנם, שאמר להם כי בהסתמך על המסמכים האמורים תוכל החברה לקבל אשראי נוסף. בהקשר זה מצביעים המבקשים על חוסר הבנתם בענייני אשראי, בנקאות ועיסקאות, תוך שמפנים לגילם המתקדם ולכך שהשפה העברית, לרבות קריאתה וכתיבתה, אינה שגורה בפיהם. מכאן הטענה שהם הוחתמו על שטר המשכנתא בהטעיה, עורמה ומרמה ודינו בטלות.

הבקשה נסמכת על תצהירו של המבקש.

4.         עמדת הבנק בקוף המחט

הבנק בתגובתו, הנסמכת על תצהירה של גב' שמולביץ, מנהלת קשרי לקוחות דרום של הבנק, שולל מכל וכל את טענות המבקשים. בפתח הדברים טוען  הבנק כי דין הבקשה להימחק על הסף, מחמת שיהוי ומניעות. לגופו מצביע הבנק על מודעות המבקש בכל הנוגע להתנהלות החברה, מצבה הכספי ויכולת פרעונה, תוך שמפנה למסמכים שהמבקש היה צד להם. בנוסף, גם המבקשת, לטענת הבנק, אינה חסרת נסיון כפי שמתיימרת להציג, וזאת בהסתמך על עיסקאות קודמות שנעשו על ידה. לגירסת הבנק, ידעו המבקשים היטב על מצבה של החברה עובר לחתימת שטר המשכנתא, המשכנתא נחתמה כדין לפני עו"ד יעקובוביץ מטעם הבנק והיא תקפה לכל דבר ועניין ואין המבקשים זכאים להגנות של חוק הגנת הדייר.

בדיון במעמד הצדדים ביום 17.4.07, הוסכם שלא תהיינה חקירות ובית המשפט ייתן את הכרעתו על סמך כתבי הטענות בתיק, אלא אם יעלה בידי הצדדים להגיע לידי הסדר תוך 21 יום. המועד חלף והגיע העת ליתן ההחלטה.

5.        ההלכה הפסוקה מורה כי : " לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד - סיכויי התביעה העיקרית, או למצער - אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה ; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים". (ברע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר , פ"ד נו  (1) 529, 533).